מעמד בישראל – relocation – שאלות נפוצות
אתם שואלים ועורכת הדין תמר קלרפלד משיבה ומסבירה.
שאלה: נכנסתי לישראל לפני 10 שנים כעובדת סיעודית. לפני שנתיים נולד לי בן. האם בני זכאי לאזרחות ישראלית?
תשובה: לא. ככלל, למעט מקרים חריגים, אזרחות ישראלית מוענקת לילדי אזרחים ישראלים בלבד או ליהודים המהגרים לישראל במסגרת חוק השבות. ישנם מקרים בהם שר הפנים יכול להעניק אזרחות, אולם מקרים אלה מצומצמים ביותר.
ראה גם אזרחות עפ"י לידה או סטטוס בישראל
למידע נוסף צור קשר
שאלה: אני ישראלי המתגורר בחו"ל. אני רוצה לחזור לגור בישראל ולהביא את בת זוגתי ואת ילדיי. האם הם זכאים למעמד בישראל?
תשובה: ניתן להביא את בת זוגתך ואת ילדיך אולם, אם אתם לא נשואים, תידרש לבדיקת אבהות וצו בית המשפט לשם רישום הילדים כילדיך במשרד הפנים וכאזרחים בישראל. אשתך תוכל להגיע לישראל (עם הילדים) במסגרת הליך מדורג לשם קבלת מעמד של תושבות ו/או אזרחות בישראל בעתיד. רצוי להתייעץ עם עורך דין לענייני הגירה בטרם פנייה למשרד החוץ או למשרד הפנים.
שאלה: אני בת 21 להורים ישראלים ורוצה לבוא וללמוד באוניברסיטה בישראל. האם אני צריכה להתגייס לצה"ל?
שאלה: אני היגרתי לקנדה עם משפחתי בגיל 15 ועכשיו אני בן 28. אם אני רוצה לבוא לביקור בישראל האם יש מצב כי צה"ל יעכב את יציאתי מהארץ ו/או יעצור אותי כעריק צה"ל או משתמט?
תשובה: אם אתה תושב קבע במדינה אחרת והיגרת מישראל לפני שהיית מיועד גיוס (לפני גיל 17 ו/או לפני שקיבלת צו התייצבות) אתה לא נחשב כנפקד ולמעשה פטור משירות בצה"ל כל עוד שאתה תושב חוץ בנסיבות האמורות ובהתאם לדין וביקשת דחיית התייצבות. למען הסדר הטוב רצוי מאוד, כבר בגיל הגיוס, להגיש בקשה לדחיית התייצבות לקונסוליה הישראלית בחו"ל עכדי להבהיר את המצ"ב המשפטי וכדי למנוע אי נעימות מיותרת בביקורים בארץ. החוק לעניין אזרחות ישראליות תושבות חוץ מקל אף יותר.
למידע נוסף צור קשר
(ראה גם שאלות נפוצות באנגלית)