הליך מדורג וסטטוס בישראל
מי רשאי לקבל אזרחות בישראל? מי יכול לעבוד בישראל?
לא לכל אדם מותר להתגורר בישראל ולעבוד בה. חוקי ההגירה במדינת ישראל די מגבילים את הזכות להיכנס למדינה כדי לשהות ו/או לעבוד בה אלא אם כן מדובר במי שזכאי לעשות כן תחת חוק השבות, תש"י -1950 הקובע, בין היתר, כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה".
חוק השבות מקנה את הזכות לעלות ארצה גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.
יש התובעים את הזכות לשבות עפ"י יהדותם של ההורים או הסבים על אף שהם עצמם לא יהודים ויש בני זוג של יהודים שאינם יהודים ואף מדתות שונות, אולם עפ"י החוק, כאמור, הזכות אינה מוקנית ליהודי שהמיר את דתו מרצון.
גם למי שאין זכות עליה ושבות משלהם יכולים לזכות במעמד תושבות יחד עם בני זוגם הזכאים לשבות. במקרים אלה, היות והמעמד בארץ נרכש בזכות בן או בת הזוג בלבד, יש סכנה כי בנסיבות מסוימות יישלל המעמד בעתיד – כמו, למשל, במקרים בהם בני הזוג נפרדו ונשמטת הזכות לשהייה מתחת לרגליו של אותו האדם.
על כן, במצבים בהם בני הזוג נפרדים ולאחד מהצדדים יפוג תוקף מעמדו בשל כך ייתכן וייאלך לעזוב את המדינה אלא אם כן ירכוש מעמד מטעמים הומניטריים או תחת תנאי אחר בחוק.
הנ"ל גם נכון במצבים בהם נרכשת זכות שהייה בישראל בדרך של הליך מדורג.
הליך מדורג, ככינויו במשרד הפנים, הנו הליך בו אזרחים ישראלים יכולים להקנות מעמד בישראל לבני זוגם אם בני הזוג יכולים להוכיח חיים משותפים וגם מרכז חיים בישראל. חיים משותפים ניתן להוכיח ע"י הבאת ראיות מהותיות לאמיתות הקשר כמו למשל בעלות משותפת בנכסים, שכירות משותפת, חשבונות משותפים, קשר רציף, חברים ומשפחה המכירים את בני הזוג ויכולים להעיד על כך בכתב וכיוב'.
מי שמבקש לקבל מעמד בישראל יידרש להביא תעודת לידה, תעודת נישואין (אם רלוונטי), תעודות גירושין מנישואים קודמים (אם המעמד המבוקש מבוסס על חיים משותפים או נשואים לאזרח ישראלי) ותעודת יושר ממדינתם. כל מסמך כאמור חייב באפוסטיל או באימות מסוג אחר (ומורכבת) אם המדינה המנפיקה אינה חתומה על אמנת האג לעניין אפוסטיל.
משרד עורכי דין קלרפלד מטפל בבקשות לקבלת מעמד בישראל על בסיס חיים משותפים, למי שאינו זכאי למעמד בישראל ואינו יהודי או צאצא של יהודי בהתאם לחוק השבות.
לפרטים נוספים לניתן לראות עמוד מעמד בישראל
(ראה גם שאלות נפוצות)