הפסקת הליך מדורג

הפסקת הליך מדורג

הפסקת הליך מדורג

ככלל, מי שאינו זכאי לאזרחות ישראלית מלידה או שאינו זכאי לאזרחות ישראלית תחת חוק השבות, גם אינו זכאי ולא יזכה למעמד של תושבות בישראל. אולם, יש מקרים בהם בני זוג פותחים בהליך מדורג מול משרד הפנים, לשם מתן מעמד לבן או בת זוג הנשוי או לא נשוי לאזרח/ית ישראל. לעיתים, לאחר תקופה מסוימת עולים יחסיהם על שרטון ובני הזוג מחליטים להיפרד.  במקרים אלו הבסיס לקבלת מעמד בארץ, על בסיס הליך מדורג, נשמט מתחת לרגליו של בן או בת הזוג הלא ישראלי. ישנם גם מצבים אחרים בהם בן/בת הזוג הישראלי הולך לעולמו ועמו גם הזכות של בן או בת זוגו לקבלת מעמד בישראל.

במקרים רבים בן או בת הזוג הנוכרי לא הספיק להשלים הליך המדורג כדי לרכוש תושבות קבע או אזרחות בישראל.

כמו כן, בעת פתיחת הליך מדורג, שני בני הזוג מתחייבים להודיע למשרד הפנים על כל שינוי ביחסיהם.  הודעה על שינוי ביחסיהם עלולה להביא למצב בו כל זכויותיו כתושב ארעי של הנתין הזר, יישללו ממנו באופן מיידי.  כלומר בסיס החיים שלו בארץ יישמט מתחת לרגליו והוא יעמוד בפני שוקת שבורה  כאשר כל זכויותיו הבסיסיות ביותר הן לעבודה, הן למגורים והן לקבלת שירותי בריאות ושירותים אחרים מהמדינה נחסמים לו.

אם מדובר באם נוכרייה לילד ישראלי הדבר עוד יותר מסובך היות ויחד עם שלילת רישיונה לעבוד בישראל ושאר זכויותיה, גם נשללת זכותה לקבל שירותי ביטוח לאומי לרבות תשלום קצבת ילדים וכד'.  כך מותירה המדינה (משרד הפנים) את האישה ללא אמצעים לפרנס את עצמה ואת ילדיה בכבוד ולמעשה המדינה נדונה את הילד והאם לעוני מחפיר ומותירה את האישה על מזבח גחמותיו של בן זוגה הישראלי.  אפשר לומר אותו דבר לעניין אב נוכרי.

אז מה עושים כשכל עולמך חרב עליך?

מה עושים אחרי שעזבת את מולדתך ובנית את החיים שלך במדינת ישראל ואז המדינה מפנה לך עורף ונותנת לך הוראה לעזוב את ישראל באופן מיידי או תוך שבוע/ שבועיים? מה עושים כשמשרד הפנים מודיע על הפסקת הליך מדורג?

קודם כל, רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בנושאי ויזות והגירה לישראל.  בנוסף, יש נהלים לעניין הטיפול במקרים של הפסקת  הליך מדורג.  משרד הפנים הנו משרד ממשלתי וציבורי והוא אינו מורשה לפעול באופן שרירותי בכל הקשור להפסקת הליך מדורג. לא ניתן לגרש אדם מהארץ בנסיבות המתוארות לעיל מבלי להזמין את שני בני הזוג לשימוע במשרד הפנים. יתרה מכך, גם אם בן/בת הזוג הישראלי אינם מעוניינים לסייע לבן או בת הזוג הנוכרי להישאר בארץ, ישנן נסיבות בהן בן או בת הזוג הנוכרי יוכלו להמשיך את ההליך באופן עצמאי.  במצב בו בן או בת הזוג הישראלי נהג באלימות כלפי משנהו, הנתין הזר, או במצבים שחלפו יותר ממחצית הליך המדורג ו/או מטעמים הומניטריים אחרים, ניתן לעיתים להמשיך את הליך המדורג כך שהנתין הזר לא יגורש מהארץ.

למצער, יותר מדי פעמים הרשות אינה פועלת כדין, אינה ממלאת אחרי הנהלים כלשונם ואינה מקפידה על טיפול ראוי בנושא כה רגיש וכאוב!

מכתבים לרוב אינם נשלחים בדואר רשום (אם בכלל) כך שבמקרים רבים בן או בת הזוג בנפרד יכול לקחת את המכתבים ולהסתירם מהנמען – דבר הגורם להשלכות קשות במיוחד אם מדובר בזימון לשימוע לפני הפסקת הליך מדורג.  אם בן או בת הזוג הנוכרי אינו מגיע לשימוע לקראת הפסקת הליך מדורג, הדבר מתפרש כוויתור על המעמד ומשרד הפנים מפסיק את הליך המדורג באופן מיידי ומודיע על כך בכתב (גם לרוב בדואר רגיל אם בכלל).  ככלל, המכתב גם מורה לנתין הזר לעזוב את הארץ באופן מיידי.

המכתב המודיע על הפסקת הליך מדורג אינו מגיע עם הודעה כי לנמען יש זכות ערר ו/או השגה תוך 30 יום (לא ברור איך זה מתיישב עם ההוראה לעזוב את הארץ באופן מיידי), אינו מודיע כי במקרים מסויימים ניתן להגיש בקשה להמשך הליך המדורג מטעמים הומניטריים ואינו מסביר כי לבית המשפט לעניינים מנהליים יש סמכות לביקורת שיפוטית על החלטותיה של הרשות – אם תוגש עתירה תוך 45 יום לאחר מיצוי הליכים בהתאם לנסיבות הקונקרטיות בהפסקת הליך מדורג.

תופעה נוספת עמה צריך להתמודד זו הנטייה של הרשות "לייבש" את המבקש בדרך של אי מתן החלטה כלל או משיכת מועדים למתן תגובות באופן בלתי סביר.

בדרך זו, הנתין הזר אשר הגיע למדינה בתום לב ובניקיון כפיים, מוצא את עצמו במצב לא מכובד, נטול זכויות בסיסיות לאורך זמן רב ובלתי נתפס.  גם במצב כזה אין לוותר לרשות.  הלכה היא כי אי מתן החלטה תוך זמן סביר כדין סירוב ואין צורך לחכות שנים עד שהרשות תועיל בטובה להגיב לבקשות, אם בכלל.  אם לא נתקבלה תגובה במועד וגם אחרי כן, אפשר לפנות בדרישה לתגובה מיידית ואם גם זה לא מביא לתוצאה ניתן לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים לצורך ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות לסרב את הבקשה להמשך הליך מדורג.

על כן, כאמור לעיל, הדרישה לעזוב את המדינה מיד עם מתן החלטה במעמד צד אחד להפסקת הליך מדורג, לרוב, אינו תואם את הדין ולכן רצוי מאוד לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בכל מקרה בו נראה כי המשך הליך מדורג בארץ עומד בסכנה ו/או במקרים בהם הרשות פעלה בניגוד לדין או באופן בלתי סביר בנסיבות העניין.

למידע נוסף אודות הפסקת הליך מדורג צור קשר

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעמודים דף הבית, אודות המשרד, תחומי עיסוק